הקניין הרוחני ביצירת צילום – בראי החוק והפסיקה

במאמר זה נתייחס בהרחבה לנושא הקניין הרוחני ביצירת צילום. בתוך כך, נסביר על סוגי יצירת צילום וננסה לבדוק מהם גבולות ההגנה על צילום ומהן טענות הנגד העשויות לחלץ את הנתבע מהפרת זכויות היוצרים על צילום. 

הגנת זכויות יוצרים על יצירות

דיני זכויות יוצרים, כפי שבאים לידי ביטוי בחוק זכויות יוצרים, נועדו להגן על זכותו הטבעית של היוצר ביצירתו – בין אם זו תהיה יצירת פיסול, ציור, אומנות פלסטית או צילום – ולאזן בין זכות זו לזכותו של הציבור ליהנות מהיצירה ולרתום אותה לטובת החברה באמצעות חינוך, למידה וקידום ידע. 

ברור כי כל יוצר המעוניין להפיק מיצירתו רווחים, בין אם כלכליים ובין אם אחרים, ייפגע אם תינתן אפשרות חופשית לשימוש הציבור ביצירתו, ללא הגבלה, ועל כן מגדיר חוק זכויות יוצרים מהם גבולות זכויותיו הכלכליות, האישיות והמוסריות של היוצר ביצירתו, מהן הנסיבות שבהתקיימן יוּתַר שימוש חופשי ביצירה ומהן הסנקציות המוטלות על המשתמש ביצירה, ללא אישורו של בעליה. 

הקניין הרוחני ביצירת צילוםההתפתחות הטכנולוגית המהירה של השנים האחרונות, פתחה פתח נרחב למגוון אפשרויות יצירה שלא היו קיימות בעבר: העלאת תכנים לרשתות חברתיות, כתיבת תוכנות מחשב ומשחקים, העברת מסרים אישיים בדרך מהירה ועוד. כל אלו העמידו את המחוקק במעין "מרוץ" אחר ההתפתחויות הללו תוך ניסיון להתמודד עם שאלת הפרת זכויות יוצרים בתכנים ובפלטפורמות הטכנולוגיות השונות. 

הגנה על הקניין הרוחני ביצירת צילום – הגדרת החוק ופרשנותו בפסיקה

חוק זכויות יוצרים קובע בסעיף ההגדרות:

" יצירה אמנותית – לרבות רישום, ציור…יצירת צילום… ובכלל זה; "יצירת צילום – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית"". 

בעוד שבעבר דרשה הכנתה של יצירת צילום, ציוד מיוחד והכשרה, כיום כל אחד מאיתנו חמוש במצלמת טלפון המאפשרת לו לצלם ולהעלות תמונות במהירות וללא מגבלות טכניות. ועל כן השאלה העולה היא מהם גבולות הגדרת "צילום" בהתחשב באופיו המהיר, ולפעמים החד פעמי, של הצילום, שכן בניגוד ליצירות אומנות אחרות כגון פיסול או ציור הדורשות מעצם טבען מאמץ רב, הצילום נתפס כיצירה "אינסטנט" ודומה כי גבולות ההגנה עליו, אינן ברורות כמו ביצירות קלסיות, כאלו  או אחרות. 

כלשונו של החוק, זכות היוצרים היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, ולענייננו בצילום, פעולה כגון העתקה, פרסום, שידור או העמדת היצירה לרשות הציבור. כל פעולה המנויה לעיל שנעשתה בצילום ללא ידיעתו ואישורו של בעל הזכויות, תהיה בגדר הפרת זכויות יוצרים. 

הבחנה בין סוגי יצירות צילום

המדיניות שהתוותה הפסיקה במהלך השנים, הבדילה בין סוגי צילום שונים ויצרה שונות ברמת ההגנה שאותו מעניק החוק, על יצירות צילום לסוגיהם, למשל:

  1. צילום דוקומנטרי – צילום הבא להנציח סיטואציה קיימת ללא התערבות המצלם: אם הצילום הדוקומנטרי הוא ייחודי וכולל מאפיינים אסטטיים מיוחדים כמו משחק של אור וצל או זווית הצילום, הרי שצילום זה יזכה להגנה קפדנית יותר על זכויות המצלם. אולם אם הצילום אין בו כשלעצמו ייחודיות המבדילה אותו, כמו צילום של אישיות מפורסמת החשופה לעיל כל, או של אתר תיירותי ללא מאפייני צילום ייחודיים, הרי שהצילום יחסה תחת הגנה פחותה ובעל זכויות היוצרים ייאלץ להוכיח בצורה מובהקת יותר את הפגיעה בזכויותיו.
  2. צילום אומנותי – צילום המנציח רגע או סיטואציה מבוימת בקפידה (קומפוזיציה) ומכילה אלמנטים אומנותיים המושקעים בצילום:  יצירה זו תזכה להגנה רחבה שכן קל להיווכח כי זו יצירה אישית וייחודית הראויה להגנה מקיפה. 
  3. צילום טכני – צילום שאין בו כשלעצמו כל ייחודיות או הבעת עמדה אומנותית, כמו למשל צילום של מכונית, כלי בית או כל חפץ אחר. על הטוען לפגיעה בזכויות היוצרים שלו בצילום שכזה, להראות כי בצילום נעשו אי אלו שימושים מקצועיים או שימושים באלמנטים מיוחדים כדי להבדיל תמונה זו ולייחדה באופן שתעלה לכדי יצירה מוגנת. עם זאת, עשויות לעלות סוגיות בהקשר זה בנוגע לצילום אשר נעשה לשימוש עסקי וכולל תמונה של אדם, כפי שהסברנו במאמר נוסף.
  4. צילום אישי המוזמן ע"י צד שלישי – צילום של אירועים אישיים כמו חתונות, אירועי תרבות ואחרים, המוזמנים ע"י צד שלישי, הרי שזכות היוצרים שייכת למזמין הצילום ולא למצלם (סעיף 35(ב) לחוק). 

הקניין הרוחני ביצירות צילום – ההגנות הקבועות בחוק למפר

חוק הגנת זכויות יוצרים מכיר בנסיבות שבהן שימוש בצילום יהיה מותר אף ללא אישור היוצר ובלא תשלום עבורה, ולא יהיה בגדר הפרת זכויותיו של היוצר. הגנות אלו תחומות ומוגדרות וכל סטייה מהן, לא תיכנס תחת כנפי ההיתר. 

פרק ד' לחוק שכותרתו "שימושים מותרים" מונה פעולות שאם ייעשו בתנאים המפורטים ולשם המטרות המפורטות, ייהנו מהגנתו, ובין השאר:

  1. שימוש הוגן, שימוש ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, הוראה – נתבע הטוען כי השימוש בצילום, שלא ברשות יוצרו, נעשה לשם לימוד או מחקר, ייהנה מהגנת החוק רק לאחר שתיבחן מטרת השימוש בצילום, אופי הצילום, היקף השימוש (מסחרי או פרטי) והשפעת השימוש ללא היתר, על ערך הצילום. אם ישתכנע ביהמ"ש כי הנתבע עמד ביסודות הסעיף ההגנתי, הרי שלזכותו יעמוד הסעיף והשימוש לא יוגדר הפרת זכויות. יצוין כי בפסיקה קיימת גישה מצמצמת הסבורה כי על המשתמש לציין את זהותו של בעל הזכויות תוך מתן קרדיט. 
  2.  שימוש אגבי ביצירה – שימוש בצילום אגב תמונה כוללת גדולה יותר, לא תחשב כהפרת זכויות יוצרים. למשל, נתבע שצילם סרט ותוך כדי אחת הסצנות נראה הצילום על הקיר, הרי שתעמוד לו הגנת סעיף זה והוא לא ייחשב כמפר. 
  3. העתקת יצירת צילום הממוקמת במקום ציבורי – צילום המוגן תחת זכויות יוצרים אולם תלוי באורח קבע במקום ציבורי וברשות הרבים, כמו מוזיאון או תערוכה קבועה, הרי שהמשתמש בצילום זה לצרכיו, לא ייחשב כמפר זכויות יוצרים ויוכל ליהנות מהגנת הסעיף. 
  4. הגנת "המפר התמים" – סעיף 58 לחוק מעניק הגנה נוספת למשתמש ללא היתר. הסעיף קובע כי אם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים, הרי שהוא לא יחויב בתשלום פיצויים בגין ההפרה. יושם לב כי המפר אינו חייב לדעת מי הוא בעל זכויות היוצרים, אלא רק את העובדה שקיימת זכות יוצרים על הצילום. 

המבחן הוא אובייקטיבי ונותן משקל לנסיבות המקרה. מפר שעצם עין והשתמש בצילום שברור על פניו כי נעשה לצורך אומנותי, יש בו ייחודיות או אלמנט עיצובי, לא ייכנס לגדר "מפר תמים" שכן עצם עיניו. 

על נתבע הרוצה ליהנות מהגנת "מפר תמים" מוטל הנטל להוכיח כי לא ידע שזכות היוצרים הופרה ואף לא היה עליו לדעת על כך באופן סביר. מטבע הדברים הגנה זו תתפרש ע"י ביהמ"ש באופן מצומצם ונדיר, זאת ע"מ ליצוק תוכן ממשי להגנת זכויות היוצרים של היוצר. 

סיכום:

חוק הגנת זכויות יוצרים עוסק בהרחבה בנושא הקניין הרוחני ביצירת צילום. החוק נועד לאזן בין זכויותיו הקנייניות של היוצר ביצירתו, ולענייננו בצילום, לבין זכותו של הציבור ליהנות מהיצירה ומהערך המוסף התרבותי שלה. לצד הסנקציות המנויות על הפרת הזכויות, מונה החוק מספר הגנות העומדות לנתבע כאשר המשותף לכל אותן הגנות הוא עקרון תום הלב, שימוש לצרכים אישיים ולא מסחריים וחוסר ידיעה (ולא עצימת עין) בדבר זכות היוצרים הקיימת בצילום. 

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
דילוג לתוכן