עו״ד לענייני קניין רוחני – מתי חשוב להיעזר בו?

עו״ד לענייני קניין רוחני עוסק במגוון סוגיות, ובהגנה על נכסים רוחניים שונים. נכסים אלה כוללים סימני מסחר, עיצובים, פטנטים, יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ועוד. על מנת להגן על נכסים אלה, נדרשת היכרות מעמיקה עם עולם סימני המסחר, שהינו מורכב ובעל כללים רבים התקפים לגבי כל אחד מסוגי הנכסים הרוחניים הנ״ל. במאמר זה, עו״ד טל אופיר, שותף במשרדנו ומומחה לדיני קניין רוחני, יציג היבטים מרכזיים בדיני הקניין הרוחני בישראל, ויסביר אודות ההבדלים בין תתי התחומים של דיני הקניין הרוחני מבחינה משפטית.

משרדנו, הממוקם בתל אביב ובירושלים, מתמחה בדיני קניין רוחני. משרדנו מספק מענה משפטי מקיף ללקוחות ישראלים ובינלאומיים, בנושאים כגון רישום סימני מסחר ועיצובים, ניהול פורטפוליו והגנה משפטית על נכסי קניין רוחני כגון יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, עיצובים וסימני מסחר.

קניין רוחני בישראל – מאפיינים ייחודיים

עו״ד לענייני קניין רוחנילאור עיסוקנו השוטף בדיני קניין רוחני, אנו נשאלים רבות על-ידי לקוחותינו בנוגע לחוקים הרבים החלים בתחום. החלטנו להכין את מאמר זה, לצורך סקירה תמציתית של דיני הקניין הרוחני בישראל. חשוב להביא בחשבון מראש כי דיני קניין רוחני מכסים למעשה ספקטרום רחב של תתי תחומים משפטיים, והגנות המוענקות לנכסים רוחניים שונים – החל מיצירות מוזיקליות, תמונות וספרים, דרך המצאות ועד לעיצובים ומותגים. בהתאם, קיים צורך לבחון כל אחת מסוגי ההגנות הללו בנפרד. 

מערכת דיני הקניין הרוחני בישראל היא מתקדמת למדי וממשיכה לעבור פיתוחים ורפורמות. תיקונים שהוכנסו בעת האחרונה לדיני העיצובים ודיני זכויות יוצרים, כוללים מנגנונים משפטיים חדישים שנוספו לתחומים אלה. לא בכדי ישראל מהווה כוח עולה בזירת ההייטק העולמית, ותורמת לכך העובדה שדיני הקניין הרוחני בישראל נחשבים מתקדמים באופן דומה למדינות המפותחות בעולם.

עם זאת, למערכת דיני הקניין הרוחני בישראל יש מאפיינים ייחודיים משלה. לדוגמה, יש מנגנונים משפטיים ייחודיים המגנים בישראל על סימני מסחר שאינם רשומים בישראל, כמו גם על עיצובים שאינם רשומים. בהתאם, על מנת לרשום ולהגן באופן נכון על נכסי קניין רוחני בישראל, נדרשת הבנה מעמיקה והיכרות עם החקיקה המקומית ופסיקת בתי המשפט בתחום. להלן נסקור כמה ממקורות החקיקה של דיני הקניין הרוחני בישראל, תוך התמקדות בדיני סימני מסחר, עיצובים וזכויות יוצרים. 

דיני סימני מסחר בישראל

עו״ד קניין רוחניסימן מסחר הוא הגנה משפטית המוענקת למוניטין העומד מאחורי מותגים, לוגואים, סלוגנים וכו׳ של עסקים ותאגידים נוספים. ההגדרה המשפטית של סימנים העשויים לזכות בהגנה לפי החוק היא רחבה מאוד וכוללת ״אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה״. הגדרה רחבה זו מאפשרת לרשום סוגים רבים של נכסים רוחניים אלה, על מנת להגן על המוניטין העסקי.

קיימים מספר מקורות חוקיים ותקנות החלים בדיני סימני המסחר בישראל. החוק העיקרי החל בתחום הוא פקודת סימני המסחר. פקודה זו כוללת את ההגדרה הנ״ל לסימנים העשויים לזכות להגנה דרך רישום, וכן דרישות שונות אשר יש למלא לצורך רישום וקריטריונים שעל הסימנים לעמוד בהם על מנת להיות כשירים לרישום. בנוסף, הפקודה מאפשרת לנקוט בפעולות משפטיות נגד מי שמפרים סימן מסחר על-ידי עשיית שימוש בו ללא הרשאה. 

מלבד הפקודה, קיימות תקנות הנקראות תקנות סימני המסחר. תקנות אלה מסדירות, בין היתר, את הכללים והפרוצדורות החלים בהליכים בפני רשם סימני המסחר ברשות הפטנטים. התקנות כוללות גם סיווג בינלאומי של סוגי סחורות ושירותים, על פי הסכם ניצה (Nice Agreement) ואת אגרות רשם סימן המסחר. תוכלו למצוא מידע נוסף אודות החקיקה בתחום דיני סימני המסחר בישראל במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו.

אילו הגנות זמינות עבור סימנים ומותגים שאינם רשומים?

החוק הישראלי מספק הגנה מוגבלת לסימנים אשר לא נרשמו כסימני מסחר בישראל או במקומות אחרים בעולם. ההגנה העיקרית היא האפשרות לתבוע בנזיקין בגין פגיעה במוניטין של העסק, באמצעות חוק עוולות מסחריות (בעיקר בעילה של ״גניבת עין״, שמשמעותה, בתמצית, היא היבנות ממוניטין של עסק אחר). יש להדגיש כי תביעות בעילה זו הינן מורכבות ומאתגרות מאוד מבחינה משפטית, ביחס לתביעות הפרת סימן מסחר, אשר בהן זכויות בעל הסימן כבר מוסדרות וברורות ככלל. בהתאם, הדרך המיטבית להגן על מותגים ומוניטין עסקי היא באמצעות רישום סימן מסחר.

החוק מקנה הגנה גם לסימני מסחר שאינם רשומים בישראל, בהנחה שהם נחשבים כסימני מסחר מוכרים היטב. עם זאת, לא תמיד קל לדעת מראש האם סימן מסוים יוכר ככזה. החוק דורש להוכיח לצורך ההכרה כי הסימן מוכר בקרב הציבור הישראלי. אחרת, אף אם הסימן נחשב מוכר היטב במקומות אחרים בעולם, לא תוענק לו הגנה בישראל כסימן מסחר מוכר היטב. במקרים בהם מותג אינו רשום כסימן מסחר ועולות סוגיות בנושא ההגנה עליו, מומלץ מאוד להיוועץ עם עו״ד מומחה לדיני קניין רוחני.

דיני עיצובים בישראל 

עד לאחרונה, תחום העיצוב התעשייתי בישראל היה נתון להגנה משפטית על פי חקיקה אשר קדמה לקום המדינה, מימי המנדט הבריטי, ושנקראה פקודת הפטנטים והמדגמים. בשנת 2017 עבר בכנסת חוק העיצובים, אשר נועד לשפר את ההגנה המשפטית על עיצובים תעשייתיים בישראל. החוק החדש נחשב מתקדם מאוד, ומטרתו להעניק את ההגנה המשפטית הכה נדרשת עבור מעצבים מודרניים, ולעודד אותם להגן על עבודותיהם מבחינה משפטית.

החוק החדש כולל מספר מאפיינים חדשים וייחודיים, אשר טרם היו קיימים בחקיקה הקודמת. אחד מהם הוא היכולת להגן על עיצובים שאינם רשומים. הגנה זו אינה מצריכה רישום, אך היא דורשת עמידה בתנאי הכשירות של עיצוב לרישום בישראל. כמו כן, היא תקפה לפרק זמן קצר באופן משמעותי לעומת תקופת ההגנה המוקנית לעיצוב רשום – 3 שנים עבור עיצוב לא רשום לעומת תקופה מקסימלית של עד 25 שנים עבור עיצוב רשום.

בנוסף, החוק מעניק ״תקופת חסד״, אשר משמעותה אפשרות לרשום עיצוב לאחר שכבר פורסם. לפי החקיקה הקודמת, חשיפה כלשהי של עיצוב הייתה מובילה לביטול האפשרות לרשום אותו. תקופת החסד לפי החוק החדש חלה למשך 12 חודשים ממועד פרסום העיצוב. היא מאפשרת למעצבים (ובעיקר מעצבים צעירים) לפרסם את המוצרים שלהם, ולבחון עד כמה קיים ביקוש עבורם.

שינוי משמעותי וחשוב נוסף בחוק החדש הוא הרחבה של סוגי הנכסים אשר יכולים לזכות להגנה תחת החוק. בעוד שפקודת הפטנטים והמדגמים העניקה הגנה רק לנכסים פיזיים (״חפצים״), החוק החדש כולל הגדרה רחבה יותר, ומאפשר הגנה על ״מוצרים״, כאשר הכוונה היא לא רק לנכסים פיזיים. תחת הגדרת החוק החדש יכולים להיכנס גם גופנים, אייקונים, תצוגות מסך וכיו״ב, בנוסף על ההגנה על עיצובים תעשייתיים מסורתיים. כמו כן, כעת ניתן להגן גם על עיצובים בינלאומיים במקרים מסוימים. 

דיני זכויות יוצרים בישראל

בדומה לחידושים הנ״ל מחוק העיצובים החדש, גם דיני זכויות היוצרים בישראל עברו בעשור האחרון פיתוח משמעותי מאוד. גם כאן, התחום היה כפוף לחקיקה מלפני קום המדינה, אשר לא הביאה בחשבון סוגי יצירות שלא היו קיימות באותם ימים (כגון משחקי מחשב, תוכניות טלוויזיה ועוד). חוק זכות יוצרים עבר בשנת 2008, ושינה את התחום לחלוטין, לאור כך שסיפק עבור יוצרים את ההגנות המשפטיות הנדרשות עבורם בעולם המודרני.

בדומה לחקיקת זכויות יוצרים ממדינות מערביות אחרות, גם החוק הישראלי מקנה ליוצרים שורה של הגנות בגין יצירותיהם. הגנות אלה מהוות למעשה פעולות אשר רק בעלי היצירה רשאים לעשותן באופן בלעדי. פעולות אלה כוללות העתקה, הפצה, שידור, השכרה והעברה של היצירות המוגנות לאחרים. החוק מגן גם מפני עשיית יצירות נגזרות ביצירות, אשר משמעותן יצירות המבוססות על היצירה המקוית. הגנה נוספת מגנה על הזכות המוסרית, שעניינה הזכות לקבל קרדיט והחובה להימנע משימוש ביצירה באופן העלול לפגוע במוניטין של היוצרים.

הימנעות מביצוע כל אחת מהפעולות הנ״ל ללא אישור של בעל היצירה עלול להיחשב בתור הפרת זכויות יוצרים. עם זאת, החוק מספק הגנות מפני טענות להפרת זכויות יוצרים, וביניהן הגנת השימוש ההוגן. הכוונה לשימוש למטרות ״לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך״ (כלשון החוק). משמעות הדבר היא כי ניתן במקרים מסוימים לעשות שימוש ביצירה לצורך דיווח עיתונאי, לצורך הדוגמה. הדבר תלוי בגורמים רבים כגון היקף השימוש ביצירה, מטרתו ואופיו. הרחבנו על החוק וההגנות הכלולות בו במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו

צרו קשר

לשאלות נוספות וסיוע בענייני דיני קניין רוחני בישראל תוכלו להיוועץ עם עו״ד ממשרדנו. עורכי הדין שלנו מתמחים בדיני קניין רוחני, וזמינים עבורכם לכל שאלה וסוגיה. משרדנו בעל ניסיון רב ומוכח בייצוג לקוחות ישראלים ובינלאומיים בהליכי קניין רוחני שונים. אנו מתמחים בהגנה ורישום של סימני מסחר ועיצובים, ומספקים מענה מקיף גם בענייני זכויות יוצרים והגנה על נכסי קניין רוחני.

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
דילוג לתוכן