חוק זכויות יוצרים – מהו החוק, על מי הוא משפיע וכיצד ניתן להימנע מהפרת זכויות יוצרים?

רבים תוהים כיצד חוק זכויות יוצרים בישראל פועל. זאת במיוחד בימים אלה, בהם פת לחמם של יוצרים ואומנים תלויה באופן כה משמעותי בהגנה משפטית על יצירותיהם. לאור כך, במדריך שלהלן נציג מידע שחשוב מאוד להכיר על חוק זכויות יוצרים. בכלל זה נסביר מהי יצירה וכיצד היא מוגדרת, מהי הפרת זכויות יוצרים, כיצד ניתן להימנע ממנה ומה ניתן לעשות בגינה.

משרד עורכי הדין דקר ואופיר, בתל אביב ובירושלים, מתמחה בקניין רוחני ובדיני זכויות יוצרים. אנו מעניקים ללקוחותינו הישראלים והבינלאומיים מעטפת משפטית מקיפה הכוללת הגנה על זכויות יוצרים בארץ ובעולם, ייצוג משפטי בהליכים בגין הפרת זכויות יוצרים וייעוץ משפטי שוטף בענייני זכויות יוצרים וקניין רוחני.

מדוע כה חשוב להגן על זכויות יוצרים דווקא כעת?

מאמר זה נכתב בשנת 2020, אשר היוותה נקודת מפנה עבור תעשיות רבות בעולם, ובהן גם תעשיית התרבות והיצירה. תעשייה זו נשענת לרוב על הקהל הרחב כמקור פרנסה. בין אם מדובר בהופעות עבור מוזיקאים, רקדנים ושחקני תאטרון, בין אם מדובר בהקרנות סרטי קולנוע עבור יוצרי סרטים, ובין אם מדובר בתערוכות עבור צלמים – הגבלות משבר הקורונה גרמו לכל התעשיות הללו להבין שעליהן לחשב מסלול מחדש. אפילו תעשיית הספרים נפגעה, והיינו עדים למקרים של עיכוב משטרתי בגין רכישת ספרים בעקבות ההגבלות. 

המצב הנוכחי צפוי לחולל שינויים רבים בעולם התרבות והיצירה. חידושים טכנולוגיים צפויים אפשר ליוצרים לפתח מודלים עסקיים עדכניים על מנת להמשיך ולהתפרנס מעבודתם. לצד זאת, התקופה הנוכחית מחדדת מחדש את החשיבות הרבה שקיימת בשמירה על זכויות יוצרים והגנה מיטבית עליהן, כך שיוצרים יוכלו לשמור על הרווחים אשר מגיעים להם ממכירות ושימושים ביצירותיהם.

חוק זכויות יוצריםהיכרות עם דיני זכויות יוצרים חשובה לא רק עבור מי שיוצרים לפרנסתם, אלא עבור כל מי שעושים שימוש ביצירות. זאת משום ששימוש בניגוד להוראות חוק זכויות יוצרים עלול לגרור לא מעט השלכות משפטיות. לכן, בחרנו במאמר זה להציג בפניכם מידע חיוני ביותר אודות חוק זכויות יוצרים וההגנות שהוא נותן. כמו כן, נסביר על הנושא של הפרת זכויות יוצרים, האופן שבו היא מוגדרת בחוק והדרכים להימנע ממנה.

חוק זכויות יוצרים – רקע

במשך עשורים רבים החוק הישראלי שעסק בזכויות יוצרים היה חוק אנגלי שנחקק לפני למעלה מ-100 שנים. מצב זה יצר אינספור בעיות, בין היתר בשל העובדה כי סוגים רבות של יצירות (דוגמת יצירות מוזיקליות מוקלטות, סדרות טלוויזיה ומשחקי מחשב) לא היו קיימים אז. מצב זה השתנה בשנת 2008, עת נחקק חוק זכות יוצרים החדש. החוק שינה לחלוטין את תחום דיני זכויות היוצרים, והקל במידה רבה על היכולת של אומנים ויוצרים להגן על יצירותיהם.

מהי בעצם יצירה?

חוק זכויות יוצרים - מהו החוק, על מי הוא משפיע וכיצד ניתן להימנע מהפרת זכויות יוצרים?באופן מעניין, חוק זכויות יוצרים אינו נותן תשובה מדויקת לשאלה מהי יצירה. וכך הדבר גם במדינות אחרות בעולם. במקום זאת, החוק כולל תתי הגדרות לסוגים שונים של יצירות. מעניין לראות שהחוק אינו מכיר רק ביצירות אומנותיות (כגון ציור, פסל או יצירה אדריכלית), ביצירות מוזיקליות, דרמטיות (כגון מחזה או יצירה קולנועית) או יצירות ספרותיות. אף שאלה סוגי היצירות הראשונות שניתן להעלות על הדעת כיצירות מוגנות, החוק אף מגן על תוכנות מחשב, שרטוטים שונים (דוגמת מעגלים חשמליים) ויצירות נוספות.

מלבד הצורך שיצירה תענה על אחת מתתי ההגדרות, עליה להיות מקורית, פרי מוחם של היוצרים. בנוסף, עליה לעמוד ברף מסוים של אומנותיות. עמידה ברף זה נבחנת על-ידי בית המשפט. ואולם, חשוב לציין כי אין משמעות הדבר כי בית המשפט בוחן לעומק את טיב האומנותיות של היצירה. השאיפה הינה בעיקר למנוע הכרה במוצרים אשר אינם ראויים להגנת החוק, דוגמת ספר טלפונים (על אף היותו ספר) כיצירות. מנגד, הן יצירת מוזיקה קלאסית והן שיר פופ ייחשבו כיצירות מוזיקליות הזכאיות להגנת החוק, חרף השוני הרב ביניהן מבחינה אומנותית.

אילו הגנות וזכויות קיימות ליצירות בחוק?

חוק זכויות יוצרים בישראלהחוק קובע שורה של פעולות אשר לבעלים של יצירה שמורה היכולת לבצען או לאפשר לאחרים לבצען. בין פעולות אלה נכללות העתקה של היצירה, הפצתה, שידורה, השכרתה והעברתה לאחרים. מלבד זאת, החוק מונע מאחרים את האפשרות ליצור יצירות המתבססות על יצירה מוגנת (כלומר, לעשות ״יצירה נגזרת״). לדוגמה, על מנת לתרגם ספר נדרשת רשות בעל הזכויות בו. כך גם נדרשת רשות על מנת ליצור סדרת טלוויזיה המבוססת על דמות מספר, או להשתמש בפזמון של שיר במסגרת שיר אחר.

מלבד זאת, קיימת זכות חשובה נוספת ביצירות, ששמה ״הזכות המוסרית.״ הכוונה לזכות למתן קרדיט ליוצרים וכן הזכות שלא יוטל פגם ביצירה, או שהיא תסולף. אם ניקח ציור לדוגמה, אף אם הזכויות בציור נמכרו או הועברו, עדיין נדרש לתת קרדיט ליוצר. הימנעות מכך עלולה אף היא להיחשב כהפרה ולהקים עילה לנקיטת צעדים משפטיים. 

מלבד הזכות לקבלת קרדיט על היצירה, שמורה ליוצרים הזכות שיצירתם לא תוצג באופן שהם אינם מזוהים עמו. ניתן לחשוב כדוגמה על שימוש בשיר של אומן חרדי בפרסומת הכוללת מסרים מיניים, כפעולה העלולה להיות מנוגדת לזכות המוסרית של אותו אומן. 

משך ההגנה על יצירה והיכולת להעביר אותה הלאה (ירושה, השכרה, מכירה)

הזכויות ביצירה הן זכויות קנייניות, בדומה לנכסים כגון רכבים או דירות. משמעות הדבר הינה כי ניתן להעביר אותן לאחרים. זאת, בין היתר, בדרך של השכרה, העברה בירושה או מכירה. ניתן אף להעניק רישיונות לשימוש מסוים ביצירה. לדוגמה, ניתן לאפשר לחברת הפקה להשתמש בשיר מסוים במסגרת סדרת טלוויזיה, וזאת מבלי שחברת ההפקה תוכל לעשות כל שימוש אחר ביצירה. 

עם זאת, בשונה מבעלות על דירה או נכס קנייני אחר, אשר יכולה באופן תאורטי להימשך לנצח, הבעלות על יצירה מוגבלת מבחינת אורכה. החוק קובע כי הבעלות ביצירה הינה למשך חיי היוצר, ולמשך 70 שנים נוספות לאחר מותו. הגבלת תקופת הבעלות ביצירה נועדה לאזן בין האינטרס של היוצר ליהנות מתוצרי עמלו, ובין האינטרס של הציבור להנות מהיצירה. לאחר תקופה זו, היצירה תהפוך להיות בגדר נחלת הכלל. זו הסיבה שכל אחד כיום יכול לעשות ככל העולה על רוחו עם יצירות מוזיקליות קלאסיות של מלחינים כמו מוצארט ובאך.

מי הבעלים של יצירה?

חוק זכויות יוצרים בישראלהבעלים הראשונים של יצירה הם היוצרים עצמם. לעתים מדובר ביוצר אחד, ולעתים מדובר ביותר מיוצר אחד. עם זאת, במקרים רבים מעבירים יוצרים את הבעלות ביצירותיהם הלאה. כפי שהסברנו לעיל, יצירה היא במובן זה כמו נכס פיזי שניתן להעביר. לכן, לא תמיד היוצר ייחשב בתור הבעלים של היצירה. 

דוגמה לכך היא צייר שמוכר ציור שצייר לאדם אחר. אם לא הוסכם אחרת, הבעלות ביצירה תעבור לאדם האחר. עדיין, אם הבעלים החדשים ביצירה יציג אותה בפומבי, או יפרסם העתק ממנה, ככלל יהיה עליו לתת קרדיט ליוצר, בהתאם לזכות המוסרית עליה הסברנו לעיל.

לעתים ישנם מצבים בהם יצירות נעשות מלכתחילה לטובת אחרים. דוגמה נפוצה לכך היא יצירה לטובת מעסיק. למשל, אדם העובד בחברת סטארט-אפ וכותב תוכנת מחשב, מסכים מראש בדרך כלל לכך שהתוכנה נוצרת לטובת מקום עבודתו. בהתאם, הוא בדרך כלל לא יהנה מזכויות יוצרים עליה, אלא מקום העבודה יהנה מהן. כך גם מוזיקאית אשר עובדת בחברת פרסום ומלחינה תשדירים לרדיו, תסכים לרוב מראש לוותר על זכויות יוצרים באותם לחנים.

מהי הפרה לפי החוק?

הפרת זכויות יוצרים משמעותה עשיית שימוש ביצירה אשר ככלל הינו שמור לבעלים ביצירה בלבד. חוק זכויות יוצרים קובע כי לא ניתן להשתמש או להרשות לאחרים להשתמש ביצירה מסוימת ללא רשות מבעלי הזכויות בה. משמעות הדבר הינה כי גם במקרים בהם אדם הרשה לאחרים לעשות שימוש ביצירה מבלי שהוא קיבל הרשאה לכך – הוא חשוף לתביעת הפרה בהיותו ״הגורם המתווך״. 

לדוגמה, הרשאה לשידור מוזיקה ברשת חנויות נוחות בתחנת דלק כרוכה בקבלת רישיון ובתשלום תמלוגים לאומנים. אם בעל רשת החנויות אפשר לזכיינים שלו לשדר מוזיקה ללא רישיון, הן בעל הרשת והן הזכיינים עלולים למצוא עצמם נתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים.

הפרת זכויות יוצרים כוללת גם העתקה, השכרה, שידור, פרסום ופעולות נוספות. כיום הפרה נעשית בדרכים מתוחכמות למדי. כבר לא מדובר רק על העתקת יצירה בשלמותה. ואולם, גם חלק מהותי מיצירה שהועתק, או שנעשה בו שימוש, כרוך בקבלת אישור לכך מראש. אחרת, הדבר עשוי להיחשב כהפרה. 

ניתן למנות כדוגמה לכך שימוש בשורות או באקורדים משיר מוכר בשיר אחר, כפי שנעשה בשיר ״מה נעשה״ של הדג נחש, אשר דגם אקורדים מהשיר ״ואיך שלא״ של אריאל זילבר. זילבר תבע את חברי להקת הדג נחש בעקבות כך, וזכה בהליך המשפטי בפיצוי על סך 100 אלף ש״ח.

איך נמנעים מהפרה?

הדרך הטובה ביותר להימנע מהפרה הינה לפעול בכפוף להרשאה מבעלי הזכויות ביצירה, כמובן תוך מתן קרדיט ליוצרים. חשוב לאתר את כל בעלי הזכויות (במידה ויש יותר מאחד) ולהשיג את הסכמתם, תוך ציון מדויק של השימושים המותרים ביצירה. חשוב לא לחרוג מההרשאה שניתנה, ובכל ספק שעולה לגבי שימוש מסוים, רצוי להיעזר בייעוץ של עורך דין מומחה לזכויות יוצרים.

האם בכל מקרה שהוא יש להשיג הרשאה מבעל היצירה? לא. החוק מונה שורה של שימושים הנחשבים כמותרים. ההגנה המרכזית במסגרת אותם שימושים נקראת ״שימוש הוגן.״ הכוונה לשימוש למטרות ״לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך״ (כלשון החוק). 

משמעות הדבר היא כי ניתן במקרים מסוימים לעשות שימוש ביצירה לצרכים שונים, אף מבלי לבקש את אישור בעל היצירה. עם זאת, קשה מאוד להגדיר מראש מה ייחשב כשימוש הוגן או מותר. הדבר תלוי בגורמים רבים כגון היקף השימוש ביצירה, מטרת השימוש ואופיו. לכן גם במקרה זה המלצתנו הינה להיעזר בייעוץ משפטי בכל מקרה של ספק בשאלה מה נחשב כשימוש מותר או שימוש הוגן.

חידושים שנכנסו לחוק לאחרונה

חוק זכויות יוצרים ממשיך להתעדכן מדי עת, בניסיון להדביק את ההתפתחויות המתרחשות במציאות הדיגיטלית והמהירה בה אנו חיים. אחד החידושים המרכזיים שנכנסו לחוק לאחרונה נועד להתמודד עם ריבוי ההפרות של זכויות יוצרים המתבצעות כיום ברשת האינטרנט. 

החוק מסמיך את בית המשפט לתת צו הגבלת גישה לתכנים אינטרנטיים. הצו יכול להינתן כלפי ספקיות התוכן, ולהורות להן לחסום גישה לתכנים או אתרים מסוימים. כך לדוגמה, אתרים המשתפים סדרות וסרטים המוגנים בזכויות יוצרים, עשויים כיום להיחסם בצו של בית המשפט.

חידוש נוסף של החוק מתקשר לריבוי היצירות שבעליהן אינם ידועים. כולנו מכירים מצבים בהם חברים ובני משפחה משתפים עמנו סרטונים ותמונות ברשתות החברתיות או באפליקציות מסרונים כגון ווטסאפ. לרוב אין באפשרותנו לדעת מי יצר את התמונה או הסרטון מלכתחילה. ואולם, פעמים רבות הסרטונים והתמונות הללו מתפרסמים בתוכניות טלוויזיה ובמהדורות החדשות. כיצד ניתן לעמוד בדרישות החוק ולהימנע מהפרה, כאשר למשל לא ניתן לדעת מי הבעלים ביצירה על מנת לתת להם קרדיט?

החוק תוקן בהתאם, ונוספו לו חובות שונות אשר יש לבצע בעת עשיית שימוש באותם סרטונים או יצירות שבעליהן לא אותרו. בכלל זה, נדרש לנסות לאתר את הבעלים ביצירה. בעת עשיית שימוש ביצירה, יש לציין כי השימוש נעשה לפי סעיף החוק העוסק בכך (סעיף 27א) ולהוסיף פרטי התקשרות על מנת שבעל היצירה יוכל לדרוש את הפסקת השימוש או מתן קרדיט. ככל שמתעורר ספק, רצוי להיעזר בייעוץ משפטי על מנת לעמוד בדרישות החוק.

סיוע וייעוץ משפטי בענייני זכויות יוצרים

במאמר זה הצגנו מידע חשוב בנושא חוק זכויות יוצרים, הגנות החוק והימנעות מהפרה. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בייעוץ משפטי בענייני זכויות יוצרים, משרד עורכי הדין דקר ואופיר זמין עבורכם. עורכי הדין ממשרדנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים והגנה על נכסי קניין רוחני, לרבות סימני מסחר, עיצובים וסודות מסחר.

 

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
דילוג לתוכן