חוק העיצובים החדש, אשר נחקק לאחרונה, מסמל דרך חדש להגנה המשפטית על עיצובים בישראל, וכן על עיצובים בינלאומיים. חשוב להכיר את ההגנות שהחוק מספק עבור עיצובים שעברו הליך רישום (בדומה לרישום פטנטים או סימני מסחר), אך גם את ההגנות שהוא מספק, לראשונה, לעיצובים שאינם רשומים. במדריך זה, יסביר עורך דין מומחה לדיני קניין רוחני ולתחום העיצובים על החוק והחידושים הרבים הנכללים בו.
דקר, פקס ושות' הוא משרד עורכי דין המתמחה בקניין רוחני, וממוקם בתל אביב ובירושלים. עורכי הדין ממשרדנו מנוסים במתן מענה משפטי מקיף בתחומי הקניין הרוחני השונים, לרבות בדיני עיצובים, דיני זכויות יוצרים ודיני סימני מסחר. משרדנו מייצג לקוחות ישראלים ובינלאומיים בהליכים המתנהלים בפני רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ובבתי המשפט בישראל.
חוק חדש, הגנה משופרת
תחום דיני העיצובים בישראל עובר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים ביותר. עד לאחרונה, החקיקה בנושא התבססה על חוק מימי המנדט הבריטי (באותה עת חוקים נקראו ״פקודות״). אותו חוק היה מיושן ולא היה ביכולתו לספק מענה ממשי לצרכים של מעצבים תעשייתיים בישראל של המאה ה-21. זאת משום שחלו שינויים רבים בעולם העיצוב בעשורים האחרונים. נכנסו לשימוש במסגרתו טכנולוגיות חדשות, המאפשרות לייצר סוגים רבים של עיצובים שלא היו קיימים בעבר, וכך גם הצרכים של המעצבים עצמם אינם כפי שהיו. על רקע זה נחקק חוק העיצובים החדש בשנת 2017.
החוק החדש מרחיב את טווח ההגנות שיכולות להינתן לעיצובים תעשייתיים כיום. הוא כולל מספר כלים משפטיים חדשים שלא נכללו בחוק הקודם. בכלל זה, החוק מאפשר למעצבים להגן על עיצובים שאינם רשומים, לרשום עיצובים לאחר שכבר פורסמו ברבים ולבצע רישום של עיצובים בינלאומיים. בהתאם, חשוב שמעצבים יכירו את האפשרויות החדשות אשר הופכות לזמינות עבורם בעקבות החוק. להלן נציג מספר מאפיינים מרכזיים של החוק, וכן את הליך הרישום של עיצובים בישראל.
מה היו הסיבות לחקיקת החוק החדש?
כפי שצוין לעיל, החוק החדש נוצר על מנת לענות על צרכים של מעצבים מודרנים. המחוקק הבין כי המסגרת המשפטית שהייתה קיימת עד כה הציבה לא מעט אתגרים, במקום להקל על מעצבים להגן על יצירותיהם כראוי. לדוגמה, החקיקה הישנה בתחום קבעה כי ככלל, פרסום של עיצוב ברבים ישלול את האפשרות שהעיצוב יוכל להירשם לאחר מכן. כתוצאה מכך, למעצבים לא הייתה היכולת לבדוק את דעת קהל הצרכנים לגבי העיצובים שלהם, והאם בכלל כדאי להם לרשום אותו. המחוקק הציע פתרונות חדשים לבעיות אלה במסגרת החוק החדש.
מהי בעצם הגנה משפטית על עיצוב, וכיצד היא באה לידי ביטוי?
לפי החוק החדש, הגנה משפטית על עיצוב רשום מוגדרת בתור הזכות הבלעדית לבצע את הפעולות הבאות: ״ייצור, מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה, של מוצר נושא עיצוב רשום, והכול באופן מסחרי, הפצתו של מוצר כאמור בהיקף מסחרי או ייבואו לישראל שלא לשימוש עצמי, למעט ייבוא לישראל של מוצר כאמור שיוצר מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב או מי מטעמו״.
הגנה נרחבת זו ניתנת לבעלים של עיצובים רשומים. ניתן להרחיב אותה במקרים מסוימים, כך שהיא תחול גם על עיצובים המשתלבים עם העיצוב הרשום, ונותנים את הרושם לפיו עיצוב זה אינו נפרד מהעיצוב הרשום. האמור מעלה את השאלה כיצד בוחנים את הרושם הזה. הרי האדם הפשוט ברחוב לא תמיד ידע לזהות קשר או היעדר קשר בין עיצובים שונים המשתלבים יחד. לכן, המחוקק קבע כי הרושם ייבחן לפי נקודת המבט של המשתמש המיודע. כלומר, המשתמש בעל הידע והרקע הרלוונטיים בתעשיה הספציפית.
ההגנה אינה מוגבלת עוד לעיצובים פיזיים בלבד
קושי משפטי נוסף אשר החקיקה הקודמת התאפיינה בו היה שהחוק חל על סוגי עיצובים מסוימים בלבד – ״חפצים״, או עיצובים פיזיים. עם זאת, קיימים כיום עיצובים תעשייתיים רבים שאינם עונים על ההגדרה של חפצים. דוגמאות לכך הן תצוגות מסך, אייקונים, גופנים ועוד. החוק החדש מגדיר את העיצובים אשר החוק יגן עליהם כ״מוצרים״. מדובר בהגדרה רחבה יותר, הפותרת את הקושי הנ״ל שהיה קיים בחקיקה הקודמת. לא רק עיצובים שאינם מוחשיים יכולים לזכות בהגנה תחת החוק החדש, אלא גם סטים של עיצובים, אשר ניתן לחברם למוצר אחד.
לראשונה, עיצובים לא רשומים יכולים לזכות בהגנה
אחד החידושים החשובים ביותר בחוק החדש הוא ההגנה שהוא מקנה לעיצובים שאינם רשומים. הגנה זו מוגבלת יותר מאשר זו אשר ניתנת לעיצובים רשומים. עיצובים לא רשומים יוכלו לזכות בהגנה למשך 3 שנים. כדי לזכות בהגנה זו, עליהם לעמוד בדרישות מסוימות שנקבעו בחוק לשם הגנה על עיצוב, וביניהן הוכחת חדשנות ואופי ייחודי של העיצובים.
מי שאינם בטוחים האם הם מעוניינים לרשום עיצוב מסוים, ודאי ישמחו לדעת כי החוק החדש מעניק ״תקופת חסד״, כלומר תקופה שבמהלכה ניתן יהיה לרשום עיצוב מסוים אשר כבר החל להיות מופץ ברבים. תקופה זו תחול למשך 12 חודשים ממועד הפרסום של העיצוב. מדובר בחידוש משמעותי בייחוד עבור מעצבים צעירים עם משאבים מוגבלים. בדרך זו הם יוכלו לפרסם עיצובים שלהם ולקבל אינדיקציה לגבי הביקוש למוצר המכיל את העיצוב, כלומר האם רישום משתלם בנסיבות העניין.
תקופת הגנה ממושכת יותר לעיצובים רשומים
החקיקה הישנה סיפקה תקופת הגנה מקסימלית של 15 שנה לעיצוב מסוים. על אף שבמקרים מסוימים תקופת הגנה זו עשויה להספיק, יש מקרים אחרים בהם יש צורך בהגנה לתקופה ממושכת יותר. החוק החדש מאריך את תקופת ההגנה המקסימלית לעיצוב רשום לעד 25 שנה, על בסיס תשלום אגרות חידוש. האגרות ישולמו 4 פעמים, לאחר כל 5 שנים של הגנה. כלומר, לאחר 5 שנים מהרישום יהיה צורך בתשלום אגרת החידוש הראשונה. לאחר 10 שנים יהיה צורך בתשלום אגרת החידוש השניה וכך הלאה.
שיטת הראשון זוכה, ללא יכולת להתנגד לרישום העיצוב
באופן דומה לשיטת הרישום של פטנטים בישראל, מערכת הרישום של עיצובים בישראל פועלת בשיטת ״כל הקודם – זוכה״. משמעות הדבר היא כי האדם הראשון המגיש בקשה לרישום עיצוב ויעמוד בקריטריונים לרישום שנקבעו בחוק, יהיה מי שעיצובו יירשם. עם זאת, בשונה ממערכת רישום הפטנטים או מערכת רישום סימני המסחר, אין אפשרות להגיש התנגדות לרישום של עיצוב. עם זאת, קיימת אפשרות להגיש בקשה לביטול או מחיקת הרישום של העיצוב והוצאתו ממרשם העיצובים הישראלי.
את הבקשות לביטול או מחיקה רשאים להגיש כל מי שאינם הבעלים הרשומים של העיצוב. יש 3 טענות עיקריות שניתן לטעון במסגרת בקשה לביטול עיצוב: (1) לא הייתה זכאות להגנה של חוק העיצובים מלכתחילה על העיצוב; (2) הבקשה לרישום הוגשה על-ידי מי שאינם הבעלים של העיצוב; (3) הוגשו במקביל 2 בקשות נפרדות לרישום או יותר, של אותו עיצוב או של עיצוב בעל הבדלים זניחים, והדבר הוביל לכך שהעיצוב לא נרשם על-ידי מי שהיה הראשון בזמן לבקש את רישום העיצוב.
הגשת בקשה לביטול רישום של עיצוב תפתח הליך בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בבית הדין הייעודי של הרשות. ההליכים יכללו הגשת כתבי טענות וראיות מטעם הצדדים. הרשם יתן את החלטתו הסופית לאחר בחינת טענות הצדדים. על החלטת הרשם ניתן יהיה לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים או בתל אביב.
מה האגרות לרישום עיצוב בשנת 2021?
הרשימה המלאה של האגרות מפורסמת בתקנות העיצובים. אגרת הרישום של עיצוב היא 398 ש״ח. האגרה עבור סט עיצובים תעלה 598 ש״ח. אגרות החידוש של רישום עיצוב הן כדלקמן: 498 ש״ח עבור החידוש הראשון, 598 ש״ח עבור החידוש השני; 697 ש״ח עבור החידוש השלישי ו-797 ש״ח עבור החידוש הרביעי. יש לציין כי האגרות הנ״ל הן האגרות המשולמות לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בלבד, ואינן כוללות שכר טרחת עורך דין.
כיצד ניתן לדעת אם עיצוב מסוים אינו תפוס?
חוק העיצובים החדש והתקנות שנקבעו במקביל אליו מאפשרים לראשונה רישום של סימני מסחר בינלאומיים, מה שמגדיל עוד יותר את החשיבות שבעריכת בדיקה מוקדמת לצורך וידוא כי העיצוב אותו הנכם מעוניינים לרשום אינו מפר זכויות קניין רוחני של אחרים, או שהוא אינו חדשני (ומכאן שאין אפשרות לרשום אותו). על מנת לוודא זאת לפני הגשת בקשה לרישום, חשוב מאוד לבצע חיפוש ולבדוק מוצרים קיימים בתחום עבורו אתם מעוניינים לרשום את העיצוב שלהם.
מאגר החיפוש שהוקם באתר רשות הפטנטים הוא מקום טוב להתחיל בו את הבדיקה הנ״ל. מדובר בפלטפורמה מתקדמת וחדשנית, המציעה מגוון קטגוריות חיפוש. שירותי משרדנו כוללים, בין היתר, סיוע ללקוחותינו בביצוע בדיקה מקיפה במאגר הישראלי ובמאגרים נוספים, לצורך וידוא של היתכנות היכולת לבקש את רישום העיצוב שברשותם.
צרו קשר
במאמר זה הסברנו על חוק העיצובים החדש והחידושים הכלולים בו. לשאלות נוספות בנושא, עורך דין ממשרדנו ישמח לסייע לכם. עורכי הדין ממשרדנו מתמחים בדיני עיצובים ובקניין רוחני בישראל ובחו״ל. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון רב בסיוע למעצבים בהליכי רישום העיצובים שבבעלותם, כמו גם במגוון הליכים נוספים בתחום הקניין הרוחני.